בוים נ' סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

1. לא הצלחתי להבין את עצם הגשת התביעה או יותר נכון את ההתעקשות של המערער לקבל דווקא את אותו מספר טלפון אשר זמן קצר לאחר כביכול ניתן לו הודע לו כי מדובר בטעות. אולם רצונו של אדם כבודו ועל כן התנהל ההליך בפני בית משפט קמא אשר פסק את אשר פסק. עם זאת, חרף דחיית התביעה, לפנים משורת הדין לא חייב את המערער בהוצאות.

2. מצופה היה, כי המערער ישלים עם פסק דינו של בית משפט קמא, אולם המערער בחר, ואף זאת זכותו, להגיש ערעור על פסק הדין ואם לא די בכך אף לעתור לסעד זמני במסגרת הערעור.

המשיבה מצידה נצרכה להגיב בנושא הסעד הזמני וכשעתירתו של המערער לסעד זמני נדחתה תוך חיובו בהוצאות, וכמובן שההוצאות שנפסקו התייחסו לאותה בקשה ואין מותב זה יושב כערכאת ערעור על הוצאות שנפסקו שם.

בלשון אחרת, בניגוד לדברי ב"כ המערער אין מקום להתחשב כלל ועיקר באותן הוצאות.

למעלה מהנצרך אציין, שדווקא נוכח פנייה של המערער באותה עתירה, הרי שגם המערער עצמו היה ער לכך שקיים קושי בחינת המצב על כנו. משכך, משנדחתה העתירה היה מצופה מהמערער שהיה מסתפק בכך ועותר למחיקת הערעור.

3. הנה כי כן, נצרכה המשיבה להגיש עקרי טיעון ולהתייצב לדיון היום, וברור כי זכאית היא להוצאות ולאחר שהמערער מצא לנכון רק היום לבקש לחזור בו מהערעור.

4. ב"כ המערער טוען, כי מדובר בבחור ישיבה אשר לומד וכי יש מקום להתחשב בכך בעת פסיקת הוצאות. קשה לי להבין כיצד טיעון זה מתיישב עם הגשת ערעור, הקדשת זמן בכל הקשור לערעור ואני מניח גם תשלום שכ"ט לעו"ד וכשמנגד נטען אשר נטען.

למעשה, לאור קביעת בית משפט קמא, כי המספר נמצא בידי צד שלישי, כך גם בהתחשב שהפניה לבית משפט קמא נערכה תקופה ממושכת, יחסית, לאחר דחיית בקשתו מהמשיבה להחזיר לו את המספר, היה אמור המערער להבין, כי יקשה על בית המשפט ליתן צו לאכיפה אשר תפגע בצד שלישי אשר אינו צד להליך.

5. לאור כל האמור אני מורה על דחיית הערעור ואני מחייב את המערער לשלם למשיבה 8,000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תעביר מתוך הפקדון את הסכום האמור למשיבה באמצעות בא כוחה ואת היתרה תחזיר למערער באמצעות בא כוחו.

ניתן והודע היום כ"ב אייר תש"ע, 06/05/2010 במעמד הנוכחים.

ישעיהו שנלר, שופט

הוקלד על ידי: חניתה עזריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: